“את בטוחה שאת מחפשת איש חומרה ולא תוכנה?” זו הייתה השאלה שחזרה אליי שלוש פעמים בשבוע אחד, משלושה מועמדים שונים, כשפניתי אליהם לגבי תפקיד FPGA.
לא ציינתי את שם המשרה. בחרתי להתמקד בהזדמנות: חברה מצוינת, מוצר פורץ דרך, תפקיד של הקמה אמיתית. ובכל זאת, משהו בפנייה שלי הדליק אצלם נורה אדומה.
זה לא הם. זה מה שהשוק עשה להם.
אחרי שנים של פניות לא מדויקות, של מגייסים שלא מבינים את ההבדל בין RTL ל‑Embedded, ושל משרות שלא קשורות בכלל לעולמות החומרה, אנשי חומרה הפכו חשדנים ובצדק.
כמי שמגייסת שנים בעולמות החומרה, אני יודעת כמה חשוב להבין את השפה. לא רק את הטייטל. את הניואנסים. את מהות התפקיד. את ההבדל בין FPGA ל‑ASIC, בין Board Design ל‑Verification, בין System ל‑VLSI.
כשאני פונה אני מדייקת. לא כי זה “נחמד”, אלא כי זה תנאי בסיסי ליצירת אמון.
ואז מגיע הרגע שאני הכי אוהבת: כשמועמד מבין שהפנייה אליו לא הייתה מקרית. שהיא נולדה מתוך הבנה אמיתית של מה שהוא עושה ושיש כאן הזדמנות ששווה לעצור בשבילה.
אז אם אתם אנשי חומרה, תוכנה, או משהו שביניהם…
תדעו שאם קיבלתם ממני פנייה, זה לא במקרה. זה כי ראיתי בכם משהו. וזה לגמרי שווה שיחה.